פסק-דין בתיק ת"א 1135-07

מבוא:

1.         תביעה לפיצויים בגין נזקי רכוש עקב נזקים כבדים שנגרמו למטעיו של התובע. עפ"י כתב התביעה, אומד התובע את נזקיו  בסך 2,339,144 ש"ח - הוא סכום התביעה. לטענת התובע, הנזקים נגרמו עקב שימוש בשמן התעוררות הקרוי "נרול 5 " שייצרה הנתבעת, אשר נפל בו פגם.

2.         בכתב תביעתו טוען התובע, כי הינו חקלאי בן המושב עמיקם, המגדל מטעים נשירים וגפנים. לטענתו, בחורף 2003 רכוש שני סוגי שמן התעוררות; 1,440 ליטר "נרול 5" המיוצר ע"י הנתבעת ו- 1,150 ליטר שמן התעוררות מסוג "וויקאפ" שאינו מיוצר ע"י הנתבעת (סעיף 3 לכתב התביעה). לטענת התובע, מטרת ריסוס שמן ההתעוררות הינה לפצות את העצים הנשירים על חסרון "מנות צינון" או "מנות קור" כתוצאה מהאקלים החם השורר במדינת ישראל כאשר "מכות הקור" גורמות ל"התעוררות העץ מתרדמתו" (סעיף 2 לכתב התביעה). התובע ציין כי בחלקות המטעים שרוססו בשמן מסוג "נרול 5" נגרמו נזקים בלתי הפיכים, ואילו במטעים שרוססו בשמן "וויקאפ" לא אירע כל נזק.

3.         לכתב התביעה צורפה חוות דעת מומחה - שמאי, אשר אמד את הנזקים שנגרמו לעצי המטעים שבבעלות התובע, את הנזק בגין אובדן היבולים ואת עלות שיקום המטעים.

טענות הצדדים:

4.         הואיל והצדדים הרחיבו בטיעוניהם, הן בכתבי הטענות והן בתצהירי עדות ראשית מטעמם, מצאתי כי ראוי להביא טענות הצדדים בקצרה.

5.         בכתב תביעתו, טוען התובע כי בחורף 2003  הוא ריסס בשמן מסוג "נרול 5" 180 דונם : 125 נטועים שזיף, 25 דונם נטועים אפרסק, 18 דונם נטועים נקטרינה ואילו בוויקאפ הוא ריסס 130 דונם: 55 דונם נטועים נקטרינה, 35 דונם נטועים אפרסק, ו- 15 דונם נטועים שזיף. כמו-כן, לטענת התובע בחודש 10/02 הוא ריסס, בריסוס מקדים, 12 דונם נטועים נקטרינה בשמן מסוג "נרול 5" ו- 25 דונם נטועים נקטרינה בשמן מסוג "וויקאפ". לטענת התובע, הריסוס בשני סוגי השמנים היה מקביל וחופף מבחינת הזמנים, כל העצים בחלקות שרוססו בריסוס מוקדם (הן בנרול והן בוויקאפ) התעוררו וליבלבו ותנובתם היתה טובה, וכך אף העצים שרוססו בוויקאפ בריסוס המאוחר, ואולם בחלקות שרוססו בנרול בחורף 2003 נגרמו נזקים בלתי הפיכים, כאשר הפקעים נשרו וחלק ניכר מן הענפים או העצים התייבשו (ראו האמור בסעיף 5 לכתב התביעה).

6.         משאלה היו התוצאות, העביר התובע את שמן הנרול לבדיקה במעבדת "בקטוכם" (להלן : " המעבדה"), אשר קבעה בתעודת בדיקה מס' 51/5174 כי "ניתן להבחין בבירור בתרחיף שצף על פני שמן חום". אנשי המעבדה בדקו את שתי השכבות ומצאו כי החומר הפעיל מצוי בשתי השכבות, ועל כן הגיעה המעבדה למסקנה כי קיים "פיזור לא הומוגוני של החומר". עוד קבעה המעבדה כי "גם לאחר בחישת החומר ליצירת אחידות בפיזור מתקבלות שתי שכבות לאחר שהתכשיר מונח מספר דקות" (נספח א' לכתב התביעה).

7.         התובע טוען כי הנזקים שנגרמו למטעיו וליבוליו, המפורטים בהרחבה בחוות דעתו של השמאי יצחק אנג'ל, נגרמו בשל הפגם שהתגלה בשמן ההתעוררות. לטענת התובע, נגרמו לו נזקים המתבטאים באובדן יבולים בשנת 2003 ובשנים שלאחריה, ובצורך בשיקום חלק מן החלקות או בנטיעת עצים מחדש בחלקות אחרות. התובע טוען כי נזקיו עולים כדי סך 1,809,376 ש"ח נכון ליום 21.8.03 (מועד עריכת חוות הדעת).

8.         בכתב הגנתה, כפרה הנתבעת בטענות התובע וטענה כי לא נפל פגם כלשהו בשמן ההתעוררות שיוצר על ידה. הנתבעת טוענת כי לא קיבלה הודעה על האירוע עד להגשת כתב התביעה, ובכך, מעבר לשיהוי הניכר המצדיק דחיית התביעה, נגרם לה נזק ראייתי.

9.         בנוסף, טוענת הנתבעת כי ככל שנכונה טענת התובע כי קיימת הפרדת שכבות בשמן שיוצר על ידה, הרי התווית המודבקת על מיכלי החומר שמקבל הלקוח כוללת הוראות מפורשות בדבר דרך השימוש, ובין היתר הוראה חשובה הקובעת כי "אם בזמן פתיחת המיכל יימצא התחליב מופרד, אין להשתמש בו והצרכן רשאי להחזירו ולקבל מן היצרן חומר אחר תמורתו" (סעיף 9 לכתב ההגנה ונספח א' לכתב ההגנה, הכולל את התווית), ומשלא עשה התובע כן, והשתמש בשמן בניגוד להתוויות - אין לו להלין אלא על עצמו ואין בפיו עילת תביעה לפי דיני הנזיקין.

10.        הנתבעת טוענת כי לא הותר לתובע להשתמש בחומר לריסוס עצי שזיף, מאחר והתווית קבעה כי החומר הוא ל- "משמש, נקטרינה, אפרסק לשימוש הנמצאים מתחת לגובה 500 מטר מפני הים", ועל כן יש לדחות את התביעה ככל שהיא מתייחסת לשזיפים, שזהו חלק הארי בתביעת התובע (ראו סעיף 17.2 לכתב ההגנה).

11.        בנוסף, טענה הנתבעת כי לצורך השגת הצלחה בהליך הריסוס בשמן התעוררות מסוג "נרול" קיים צורך למלא אחר הוראות היצרן. כך לדוגמא על החקלאי לבדוק את תנאי הקרקע, יש לבדוק את מרקם השמן ולהקפיד על לוחות זמנים ולבדוק אם התנאים, לרבות תנאי מזג האוויר שקדם ליום הריסוס וזה שאמור לבוא לאחריו, מתאימים לריסוס. לטענת הנתבעת, הנזקים, ככל שנגרמו, נגרמו בשל אי הקפדת התובע על הוראות והנחיות אלה (ראו האמור בסעיפים 16.6-16.8 לכתב ההגנה). משלא הוכח כי כל התנאים הדרושים להצלחת הריסוס התקיימו, כפרה הנתבעת בקיומו של קשר סיבתי בין רשלנותה, כביכול, לבין הנזק הנטען (סעיף 18 לכתב ההגנה), במיוחד כאשר לנזק שהתהווה יכולות להיות סיבות מספר, לדוגמא: אי ערבוב השמן בחבית כנדרש, שימוש בשמן במינון גבוה מדי, ריסוס כמויות גדולות של השמן, ריסוס שלא בהתאם להוראות, שימוש במרסס לא תקין וכו' (ראו סעיף 18.1 לכתב ההגנה).

12.        לטענת הנתבעת, אף אם היה פגם בשמן, הרי שימוש בשמן בניגוד להוראות השימוש, שולל את הקשר הסיבתי בין הרשלנות לבין הנזק, ולחלופין טענה הנתבעת לאשם תורם מכריע מצד התובע (סעיפים 18.3 ו- 24 לכתב התביעה).

13.        באשר לטענה כי ממצאי הבדיקה של המעבדה מגלים פגם כלשהו בחומר, טוענת הנתבעת כי היא חולקת על ממצאים אלה לאור העובדה כי בדיקה זו בוצעה בחלוף 5-6 חודשים ממועד הריסוס הנטען (סעיף 21 לכתב ההגנה). באשר לטענה כי הנתבעת הפסיקה לייצר את השמן, טוענת הנתבעת כי בשנת 2003 היא אכן הפסיקה לייצרו עקב הנחיה רגולוטורית .

14.        הנתבעת יוצאת כנגד חוות דעתו של השמאי אנג'ל, וטוענת כי לתובע לא נגרם נזק וכי חוות הדעת מוגזמת.

המחלוקת:

15.        יצויין, כי בכתב התביעה לא מיקד התובע את עילת תביעתו, והוא לא טען אם הוא תובע את הנתבעת מכח עוולה ספיציפית לפי דיני הנזיקין או שמא מכח דיני החוזים. אניח, כי התובע  טוען כי הנתבעת התרשלה בהוציאה לשוק חומר פגום וכי יש במעשיה כדי להקים עוולת הרשלנות, כפי שטען התובע בסיכומיו.

16.        כפי שעולה מכתבי הטענות, השאלה הראשונה שעליי להכריע בה היא, אם עיוולה הנתבעת כלפי התובע עוולת הרשלנות, ולצורך הכרעה בשאלה זו, יש לבחון את השאלות שלהלן: